אנו נמצאים בראשיתה של מהפיכה – עולם ללא נייר 

מאת : זאב שטח, מנכ"ל קומדע וקומסיין

 מיליוני אנשים השתתפו באירועי Live Earth שהתקיימו השבוע בכל העולם. דרך אירועים אלה, ניסו פעילי איכות הסביבה, יחד עם האומנים שחברו אליהם, אישי הציבור והקהל הרחב, לקרוא לשמירה על כדור הארץ. מודעות, פרסומים והזמנות שליוו את האירועים, קראו לעולם ללא נייר. כידוע, בשימוש המסיבי בנייר, ישנה משום פגיעה ביערות הגשם בעולם ומכאן, פגיעה קשה באיכות הסביבה. לצד השאיפה והפעילות המבורכת לשמירה על העולם שלנו מפני פגיעה אקולוגית, אנו עדים לחידושים טכנולוגיים ולהמצאות מתקדמות בעולם זה, המאפשרות לנו היום לסייע ולהעניק אפשרויות נוספות לשמירת כדור הארץ. עולם הטפסים הארגוניים, הסכמים מסוגים שונים, חשבוניות העוברות בין יצרנים ללקוחות, מסמכים שבין ספקים למשתמשים שלהם, בין גורמים בירוקרטיים שונים לבין האזרח וכדומה, הנו עולם מלא בנייר. על פי רוב, שימוש זה בניירת איננו מוצדק בעליל.

מחקרים מהעולם מראים כי למעלה מ – 80% מהתיעוד הארגוני בעולם, מבוסס על טפסים. לצד זה, קיים גם בזבוז אדיר של משאבים כספיים : ארגונים בעולם, מוציאים בשנה סכום הגבוה מ – 60 מיליארד דולר על טפסי נייר מודפסים. מנתונים אלה, עולה כי בכל שנה מבוזבזים למעלה מ – 360 מיליארד דולר על שמירת מידע על גבי טפסי נייר. על פי דוח של חברת המחקר גרטנר, על כל דולר שנועד להפקתו של טופס נייר, 30-150 דולר מבוזבזים על העיבוד שלו ועל הטיפול בו.

השימוש בניירת הוא הרגל של ימינו. לאורך ההסטוריה האדם השתמש באמצעים שונים לכתיבה ולהעברת מסרים. האדם הקדמון העביר מסרים באמצעות חריטת סימנים על דפנות המערה, בימי קדם השתמשו ב"רץ" מיוחד שהעביר מסרים ממחנה למחנה ובתקופה המודרנית העברת מסרים בוצעה באמצעות יוני דואר. המהפיכה הדיגיטלית קרתה באמצע המאה הקודמת עת נבנה המחשב הראשון, ותוך עשרים שנה, נמכרו למעלה ממיליארד מחשבים אישיים ברחבי העולם. בשנת 1971 הומצא הדואר האלקטרוני, והכלי, שזכה בשעתו להתעלמות מצד שלטונות ארה"ב, הפך לכלי עבודה בסיסי עבור כולנו. באמצעות רשת האינטרנט התחיל השימוש בדואר אלקטרוני, הנחשב ליישום המוביל בשימוש באינטרנט עד היום. חשוב לציין כי לאורך כל ההיסטוריה, הביטחון בהעברת המסר, סודיותו ומהירות ההעברה שלו – היוו את הפרמטרים העיקריים בבחירת שיטת ההעברה.

אנו חיים במציאות בה לכל אדם יש אמצעי נוח ופשוט לכתיבה ולשליחת מסרים. מציאות זו שינתה את התקשורת האנושית. בכל העולם, הפסיקו להשתמש בעט ובנייר ועברו לכתיבה ולהעברת מסרים באמצעות המחשב והאינטרנט. אולם שיטה זו, הנה, בגדר "אליה וקוץ בה". נוצרה בעיה חמורה של אבטחה בשליחת מסרי דואר בין מחשבים. פורצים הראו כמה פשוט לחדור אל מסרים המועברים בין כותבים.
אך יש גם חדשות טובות : אנו עדים היום לחידוש משמעותי בעולם הטכנולוגיה – החתימה הדיגיטלית. שיטה זו נועדה להתגבר על מכשולים של אבטחה בהעברת המסרים הממוחשבת ושל זיהוי השולח. בשנים האחרונות  מדינות המערב חוקקו חוקים פנימיים המכירים בחתימה האלקטרונית כחתימה חוקית על מסר אלקטרוני. גם במדינת ישראל, ניתן היום להחליף מסרים חתומים אלקטרונית ושליחתם קבילה בבית משפט ומאפשרת להוכיח בקלות מי החתום עליהם. הצורך בשליחת ניירות מודפסים, דיווחים, חשבונות והסכמים – הפך מיותר. מערכות המחשבים עדיין מפיקות כמויות אדירות של נייר. באופן אבסורדי, זה מתאים לתקופה בה השתמשו בנייר מודפס כאמצעי להעברת מסרים. אין הצדקה לתהליכי הדפסה, בעידן של מסרים המועברים באמצעות מחשבים. זה נעשה, עדיין, רק בגלל הרגל של מאות שנים. אין ספק כי הדור הצעיר לא יכיר את כתיבת המכתב ושליחתו באמצעות מעטפה ובול.

בישראל של ימינו כתיבה למוסד כלשהו או תשלום של דוח חנייה – קל יותר לבצע באמצעות האינטרנט, ולא לכתת רגליים אל סניף הדואר. שופטי ישראל, עורכי דין, מנהלי חברות, עמילי מכס, קציני ביטחון ואישי ציבור, מצוידים היום בחתימה אלקטרונית לצורך ביצוע תפקידם. אולם לצערי, עדיין, החתימה האלקטרונית לא הפכה לנחלת הציבור, מכיוון שטרם הופנמה האפשרות לשלוח מסרים באמצעות חתימה אלקטרונית ודואר אלקטרוני. בישראל, מתנהלים היום עשרות פרוייקטים של חתימה דיגיטלית. לדוגמה : פרויקט חשכ"ל – החברות המדווחות לחשב הכללי כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל ועוד, הקב"טים של מוסדות החינוך המדווחים על עבודתם למשטרה, עמילי המכס המדווחים לרשויות המכס על כל משלוח שנכנס למדינה, עמותות וארגוני ספורט המדווחים למשרד החינוך, כל השופטים ועוזריהם הממלאים דו"חות על פסיקות ופרוייקטים חדשים במשרד הרווחה, משרד החינוך ועוד. בנוסף, פרוייקטים במגזר הפרטי : בפרטנר ובפלאפון חשבונות חודשיים מגיעים אל הלקוחות, חתומים באופן דיגיטלי, באמצעות הדואר האלקטרוני ועוד.

 המהפכה, שהתוצאה שלה תהיה הקטנת השימוש בניירות, בתי דפוס ושליחים להעברת ניירת – נמצאת בראשיתה. ככל שארגונים יפנימו את היקף החיסכון הכספי הטמון בהימנעות משליחה ושמירה של ניירות חתומים וככל שהציבור יפנים כמה זמן וכסף הוא יכול לחסוך, כך תגבר הדרישה לחתימה האלקטרונית.  אנו חיים בעולם בו התקשורת כולה מתנהלת באמצעות דואר אלקטרוני, בעולם בו הטכנולוגיה מאפשרת לנו לתקשר עם אנשים הנמצאים במרחק של מיליוני קילומטרים, שבו ניתן להביט באמצעות לוויין חלל על כוכבי לכת מרוחקים ושבו ניתן לצלם תמונה של ילד בישראל ולהעבירה אל הסבא והסבתא שלו שנמצאים באוסטרליה, תוך שניות ספורות. לא ייתכן כי בעולם שכזה, עדיין ננהל תקשורת יומיומית פשוטה בין ארגונים, לקוחות, ספקים, משרדי ממשלה וכדומה – באמצעות כמויות גדולות של נייר.